✦ פדיון כפרות • צדקה • החזקת תורה
פדיון כפרות תשפ"ז
אומרים את נוסח הכפרות, מסובבים את הכסף מעל הראש – והכסף הולך לצדקה של החזקת תורה: אברכי כולל שערי מרדכי בירושלים, הלומדים ומתפללים לעילוי נשמת הצדיק המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל.
✓ התרומה מוכרת לצורכי מס לפי סעיף 46📖 סדר פדיון כפרות בכסף
אפשר לומר את הנוסח כעת ולאחר מכן להשלים את התרומה בטופס שמופיע מיד לאחריו. מומלץ לקרוא מהנייד ביד אחת, ובשנייה להחזיק את הכסף (או את הכרטיס).
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל.
יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ.
כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם.
יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ.
וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר: פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר.
(תהלים ק"ז; איוב ל"ג)
מסובבים את הכסף מעל הראש ואומרים שלוש פעמים:
זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה,
וַאֲנִי אֶכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם.
כשעושים עבור אחרים משנים ללשון המתאימה: זֶה חֲלִיפָתְךָ… זֶה הַכֶּסֶף יֵלֵךְ לִצְדָקָה וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ… (ובלשון נקבה: זֶה חֲלִיפָתֵךְ, זֶה תְּמוּרָתֵךְ, זֶה כַּפָּרָתֵךְ… וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי…). כשעושים על בני הבית יחד אומרים בלשון רבים: זֶה חֲלִיפַתְכֶם… וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ…
פדיון כפרות ותרומה להחזקת תורה
כספי פדיון הכפרות מיועדים להחזקת אברכי הכולל – תלמידי חכמים המקדישים את ימיהם לתורה ולתפילה, ולפעילות גמילות החסדים של המוסד. הנוהג המקובל: כ־36 ₪ לנפש, וכל אחד לפי כוחו ולפי מנהגו.
בחרו סכום לפדיון
❤ השלימו כאן את פדיון הכפרות
🔒 פדיון כפרות רשת הכוללים "שערי מרדכי" – לתרומה מאובטחת באשראי, לחצו כאן
אם טופס התרומה אינו מוצג, לחצו כאן לתרומה מאובטחת
🏦 ניתן לשלם גם בהעברה בנקאית
בנק טפחות · סניף 417 · מס' חשבון 480620
על שם: שערי מרדכי
בהערות ההעברה נא לרשום: "עבור פדיון כפרות"
✓ איך עושים פדיון כפרות בכסף?
ארבעה שלבים פשוטים, אפשר להשלים הכול מהנייד תוך דקות ספורות.
- מייעדים סכום לצדקהכ־36 ₪ לנפש, או כל סכום אחר לפי היכולת. מחליטים מראש שהכסף הולך לצדקה.
- אומרים את פסוקי הכפרות"בני אדם יושבי חושך…" – הנוסח המלא מופיע למעלה בדף, נוח לקריאה מהנייד.
- מסובבים את הכסף מעל הראששלוש פעמים, ואומרים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי…". אפשר לסובב גם כרטיס אשראי או את הטלפון שבו מבצעים את התרומה.
- מעבירים את הכסף לצדקהמשלימים את התרומה בטופס המאובטח – והכסף מגיע להחזקת אברכי הכולל.
הפדיון שלכם מחזיק תורה בירושלים
רשת כוללים שערי מרדכי היא רשת כוללים לאברכים בירושלים, בראשות הרה"ג רבי רפאל רפאלי שליט"א, הפועלת לעילוי נשמת הצדיק המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל.
מלגות חודשיות לאברכים בני עלייה, המקדישים את ימיהם ללימוד התורה בעיון ובהתמדה.
שיעורי הלכה, גמרא ופנימיות התורה לציבור הרחב, בדרכו של רבי מרדכי שרעבי זצ"ל.
סיוע למשפחות אברכים ולנזקקים, בסתר ובכבוד, לאורך כל השנה ובמיוחד לקראת החגים.
לעילוי נשמת הצדיק המקובל רבי מרדכי שרעבי זצ"ל
רבי מרדכי שרעבי זצ"ל, מגדולי המקובלים בירושלים בדור האחרון, היה ידוע בענוותנותו, בתפילותיו ובברכותיו שנודעו בכל תפוצות ישראל. הכוללים הנושאים את שמו ממשיכים את דרכו: תורה מתוך יראת שמים, תפילה בכוונה, וחסד בסתר. כל פדיון כפרות שנעשה דרך הכולל נרשם לזכות התורמים, והאברכים יזכירו אותם בתפילותיהם בערב יום הכיפורים.
ℹ על מנהג הכפרות
מהו מנהג הכפרות?
מנהג הכפרות הוא מנהג עתיק הנהוג בקהילות ישראל בימים שלפני יום הכיפורים. במנהג המקורי לוקחים תרנגול (לזכר) או תרנגולת (לנקבה), מסובבים מעל הראש ואומרים "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי", ולאחר מכן שוחטים את העוף ונותנים אותו או את דמיו לעניים. ברבות השנים התפשט המנהג לעשות את הכפרות בכסף – מסובבים סכום כסף מעל הראש ואומרים "זה הכסף ילך לצדקה", והכסף ניתן לצדקה.
מקורו ומשמעותו של מנהג הכפרות
המנהג מוזכר כבר בדברי הגאונים, ומובא בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תר"ה). מרן רבי יוסף קארו הביא שיש מי שנהג למנוע את המנהג, ואילו הרמ"א כתב שכך נוהגים בכל המדינות ואין לשנות. גם רבים מחכמי הספרדים ובראשם האר"י הקדוש קיימו את המנהג, והוא נזכר בכתבי הקבלה כתיקון גדול. עיקר עניינו של המנהג הוא להתעורר לתשובה: האדם רואה שראוי היה שיֵעשה בו כך, וממיר זאת בצדקה ובתשובה.
כפרות בתרנגול או פדיון כפרות בכסף?
בקהילות רבות נוהגים עד היום בתרנגולים. יחד עם זאת, פוסקים רבים כתבו שאפשר – ולעיתים אף עדיף – לעשות כפרות בכסף, במיוחד כשאין אפשרות לשחיטה מהודרת או כשהעופות אינם מגיעים בפועל לעניים. העיקר שהכסף יגיע לצדקה אמיתית. פדיון כפרות דרך הכולל מבטיח שכל שקל מגיע לתלמידי חכמים ולנזקקים.
כמה כסף נותנים לפדיון כפרות?
הנוהג המקובל הוא סכום של כ־36 ₪ (פעמיים ח"י) לכל נפש, ויש הנוהגים בסכום של 18 ₪ או בכל סכום אחר. אין שיעור קבוע מן הדין – כל אחד לפי יכולתו ולפי נדבת ליבו, ומי שמרבה בצדקה בימים אלו הרי זה משובח.
מתי עורכים את הכפרות?
הזמן העיקרי הוא ערב יום הכיפורים באשמורת הבוקר, ויש הנוהגים בכל עשרת ימי התשובה. השנה, תשפ"ז, ערב יום הכיפורים חל ביום ראשון, ט' בתשרי, 20.9.2026. ניתן לבצע את פדיון הכפרות דרך הדף הזה בכל שעה עד כניסת הצום.
פדיון כפרות והחזקת תורה
חז"ל אמרו "צדקה תציל ממוות", ואין צדקה גדולה מהחזקת לומדי תורה – שכן המחזיק בידם נעשה שותף בתורתם, כיששכר וזבולון. פדיון הכפרות דרך הכולל מחבר בין מנהג עתיק לבין קיום התורה בירושלים, וזכות האברכים והתפילה על ציונו של רבי מרדכי שרעבי זצ"ל עומדת לתורמים.
האם ניתן לתת פדיון כפרות מכספי מעשר?
יש בזה חילוקי דעות בין הפוסקים: יש אומרים שכיוון שקיבל על עצמו לתת את הכסף לצדקה, אין לפרוע זאת ממעשר כספים, ויש מקילים. למעשה, כדאי לשאול את רב הקהילה.
המשמעות הרוחנית של הכפרות
הכפרות אינן "מעשה קסם" – הן כלי להתעוררות. כשאדם אומר "זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", הוא מקבל על עצמו שהחיים שניתנו לו יהיו חיים של תורה, של חסד ושל שלום. זהו חיבור בין שלושת עמודי הימים הנוראים: תשובה, תפילה וצדקה.
מנהג הכפרות אצל המקובלים
בכתבי האר"י הקדוש ובספרי הקבלה מבואר עניינו של מנהג הכפרות בעומק רב, ורבי מרדכי שרעבי זצ"ל, שהיה מגדולי המקובלים בירושלים, הקפיד על מנהגי האר"י בימים הנוראים. יחד עם זאת, הורו רבים מהמקובלים שבמקום שאין תנאים ראויים לכפרות בעופות – יעשו כפרות בכסף, ובלבד שיגיע לעניים ולתלמידי חכמים.
יום הכיפורים תשפ"ז
כל מה שצריך לדעת לקראת יום הכיפורים – זמנים, הכנות, מנהגים ותפילות.
זמני כניסת הצום והדלקת נרות (ערב יום כיפור, יום ראשון 20.9.2026)
| עיר | הדלקת נרות |
|---|---|
| ירושלים | 17:59 |
| תל אביב / בני ברק | 18:18 |
| חיפה | 18:10 |
| באר שבע | 18:20 |
הזמנים משוערים לפי הלוחות המקובלים; יש לוודא בלוח הקהילה. צאת הצום ביום שני, כ־40 דקות אחרי השקיעה.
לפני יום הכיפורים מרבים בצדקה – זו ההזדמנות להשלים את פדיון הכפרות.
שאלות נפוצות על יום הכיפורים
מתי חל יום כיפור 2026?
יום הכיפורים תשפ"ז חל ביום שני, י' בתשרי, 21 בספטמבר 2026. הצום מתחיל ביום ראשון בערב (20.9) לפני השקיעה ומסתיים ביום שני עם צאת הכוכבים.
מתי מדליקים נרות?
מדליקים נרות לפני השקיעה בערב יום הכיפורים, בירושלים בשעה 17:59 לערך ובשאר הערים לפי הלוח. מברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו".
מהי משמעות יום הכיפורים?
יום הכיפורים הוא היום שבו הקב"ה מכפר על עוונותיהם של ישראל – "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם". זהו יום של תשובה, תפילה וצום, ושיאה של עשרת ימי התשובה.
מהו מנהג הכפרות?
מנהג לסובב תרנגול או כסף מעל הראש בערב יום הכיפורים ולומר "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי", ולתת את הכסף לצדקה. הנוסח המלא וההסבר מופיעים בדף זה.
מה עושים בערב יום הכיפורים?
מבקשים סליחה מהזולת, מרבים בצדקה, עושים כפרות, טובלים במקווה, אוכלים סעודה מפסקת, מתפללים מנחה עם וידוי, מברכים את הילדים ומדליקים נרות.
מה אסור ביום הכיפורים?
חמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה. בנוסף, אסורה כל מלאכה כמו בשבת.
כמה תפילות יש ביום הכיפורים?
חמש תפילות: ערבית (הפותחת ב"כל נדרי"), שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. בכל התפילות אומרים וידוי.
מדוע צמים ביום הכיפורים?
התורה ציוותה "ועיניתם את נפשותיכם". הצום מסייע לאדם להתנתק מענייני הגוף ולהתמקד בתשובה ובתפילה, כמלאכים.
מתי אומרים "גמר חתימה טובה"?
מראש השנה ועד יום הכיפורים מברכים "גמר חתימה טובה", ויש הממשיכים לברך כך עד הושענא רבה, שבו נמסרים הפתקים.
תוכן עניינים
המשמעות של יום הכיפורים
יום הכיפורים הוא היום הקדוש בשנה, יום שבו "לפני ה' תטהרו". חז"ל לימדו שעבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, אך עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו – ולכן מקדימים לבקש סליחה.
"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא ט"ז)
כיצד מתכוננים ליום הכיפורים?
- מבקשים סליחה ומחילה מכל מי שפגענו בו.
- מרבים בצדקה – "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה".
- עושים כפרות או פדיון כפרות בכסף.
- טובלים במקווה.
- אוכלים סעודת מצווה בבוקר וסעודה מפסקת לפני הצום.
- מתפללים מנחה ואומרים וידוי.
- מברכים את הילדים.
- מדליקים נרות יום טוב ונר נשמה.
מנהג הכפרות לפני יום הכיפורים
הכפרות נעשות בתרנגול או בכסף. במנהג הכסף מסובבים את הסכום מעל הראש ואומרים "זה הכסף ילך לצדקה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום". לנוסח הכפרות המלא.
מצוות הצדקה לפני יום הכיפורים
מנהג ישראל להרבות בצדקה בערב יום הכיפורים, ובמיוחד לצדקה של החזקת תורה. כספי פדיון הכפרות והתרומות המתקבלות דרך דף זה מנוהלים על ידי עמותת כולל שערי מרדכי (ע"ר 580389013) ומיועדים להחזקת אברכי הכולל ולפעילות החסד.
הסעודה המפסקת
אוכלים סעודה מפסקת בצהריים המאוחרים – מאכלים קלים לעיכול, ללא תבלינים חריפים ומלוחים, ושותים היטב. מסיימים לאכול לפני הדלקת הנרות, ומקבלים על עצמנו את קדושת היום.
הדלקת נרות יום הכיפורים
מדליקים נרות לפני השקיעה ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו". נוהגים להדליק גם נר נשמה לזכר הנפטרים, הדולק במשך כל היום.
מה אסור לעשות ביום הכיפורים?
ביום הכיפורים אסורה כל מלאכה כבשבת, ובנוסף חמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש המיטה. חולים ומעוברות שואלים רופא ורב.
תפילות יום הכיפורים
ביום הכיפורים מתפללים חמש תפילות – הרבה מכל יום אחר בשנה: ערבית הנפתחת ב"כל נדרי", שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. בכל תפילה אומרים וידוי, ותפילת נעילה היא שיאו של היום – שערי שמים נפתחים לתפילה אחרונה לפני החתימה.
למה לובשים בגדים לבנים?
לבן הוא סמל לטהרה – "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". ביום זה דומים ישראל למלאכים, ויש הלובשים "קיטל" לבן, זכר לבגדי הכהן הגדול בעבודת יום הכיפורים במקדש.
תקיעת השופר בסיום יום הכיפורים
בסיום תפילת נעילה, לאחר צאת הכוכבים, תוקעים תקיעה אחת גדולה. התקיעה מסמלת את סיום היום הקדוש ואת הביטחון שנחתמנו לחיים טובים. לאחר מכן מתפללים ערבית, מבדילים ואוכלים סעודה במוצאי הצום.
יום הכיפורים – הזדמנות לפתוח דף חדש
יום הכיפורים הוא מתנה: יום אחד בשנה שבו אפשר לעשות חשבון נפש, לסגור חובות ישנים ולפתוח דף חדש. הצירוף של תפילה מהלב, תשובה אמיתית ומעשה טוב – צדקה, החזקת תורה, עזרה לזולת – הוא הדרך הבטוחה להיכנס לשנה טובה.
גמר חתימה טובה
שתזכו לשנה טובה ומתוקה, לבריאות איתנה, לפרנסה בשפע, לשלום בבית ולבשורות טובות. בזכות התורה ובזכות הצדיק רבי מרדכי שרעבי זצ"ל – תיכתבו ותיחתמו בספר החיים.
❤ לפדיון כפרות ותרומה להחזקת תורה